יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון, ה'תשפ"ד

התוכן
כ"ק אד"ש שר בעצמו את הניגון "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" [בשיעור תהילים היומי], ואח"כ: "עי טי דורין מאַרקאָ שטאָ טי יעדיש נאַ יאַרמאַרקאָ, ניע קאָפּלאַיעש ניע פּראָדאַיעש טאָלקאַ ראָביש סוואַרקאָ"... ואח"כ ביאר את תוכן הניגון: העולם הוא כמו "יריד", שהנשמה יורדת לעולם לצורך עלי' – כדי "להרויח" התאחדות עם הקב"ה בעצמו ע"י קיום תומ"צ ש"שכר מצוה – מצוה" (צוותא וחיבור עם הקב"ה). וכדי שהשגת הריוח לא תהי' "נהמא דכסופא" והאדם יתענג בעבודתו, ע"ז ישנו היצה"ר שמסית ומפתה את האדם, והאדם צריך להתייגע לבחור "בחיים". אלא שבאמת, רצון היצה"ר עצמו הוא שלא ישמעו אליו. וזוהי הטענה אליו: לאחרי שהוא כבר גרם שהאדם יגיע לדרגת "צמאה לך נפשי", ה"ה כבר עשה את שלו, ואז פעולתו אינה אלא "ראָביש סוואַרקא", ומדוע מוסיף להתערב?... (וטעם הדבר – לפי שהאדם מגרה את היצה"ר), הרי עכשיו צ"ל כבר ה"אתהפכא חשוכה לנהורא", "בשני יצריך". ואז זוכים ל"כן בחודש חזיתיך" וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024

Synopsis
The Rebbe sings the niggun Tzamah lecha nafshi kamah lecha besari (“My soul thirsts for You, my flesh yearns for You” – from today’s Tehilim). Ei! Tee durin marku, shto tee yedish na yarmarku, nye kupilayesh, nye prodayesh, tolko robish svarku (“O, you foolish Mark, why travel to the market. You don’t buy, you don’t sell, you only cause strife”), and then explains the niggun’s meaning: The world is like a “marketplace,” to which the soul descends in order to “profit” by uniting with Hashem Himself through the Toah and mitzvos. In order for the person’s service not to be “bread of shame,” Hashem creates the yetzer hara to entice and tempt the person, so that the person must struggle to “choose life.” But even the yetzer hara wants the person not to obey it. And this is the argument against it: once it has brought the person to a state where “My soul thirsts for You,” it has already done its job, and anything it does further is merely “causing trouble”; why does it continue to interfere? (The reason is because the person himself provokes the yetzer hara, Rachmana litzlan, to go beyond what it would do on its own). Now ought to be the time when “darkness is transformed to light,” when one loves Hashem “with both of your inclinations,” at which time one merits that “So may I see You in holiness” etc.Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5718

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024