יום ה' , י"ז ניסן – יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ד

התוכן
כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו!משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024

Synopsis
Since the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024